משהב חברה לשיכון בניין ופתוח בע"מ נ' מואטי ואח'

פסק דין

התובעת, משה"ב חברה לשיכון בנין ופיתוח בע"מ הינה בעלת הזכויות בחנות מספר 8 במרכז המסחרי "דוד" ברחוב קלאוזנר 95 בנתניה.

ביום 10.8.06 חתם מר יונתן ז'ורנו, נתבע מס' 1 עם התובעת על הסכם שכירות לשכירת החנות (להלן: ה"מושכר") לניהול מסעדה/ בית קפה. הגב' אלה יחזקאל, נתבעת מס' 2 חתמה כערבה להתחייבויותיו על פי ההסכם.

מר ז'ורנו הפר התחייבותיו על פי ההסכם וביום 18.7.07 נשלחה אליו הודעה על ביטול ההסכם ודרישה לפינוי המושכר. הנתבע מס' 1 העביר זכויותיו בהסכם השכירות ביום 9.6.07 לנתבעות מס' 3 ו 4 מואטי כרמן ורונית בן מונה. הנתבע ביקש מהתובעת העברת הסכם השכירות על שם נתבעות 3 ו 4 . התובעת הסכימה לכך והכינה העתק הסכם שכירות. הנתבעות חתמו על ההסכם ביום 23.8.07. התובעת לא חתמה על ההסכם לטענתה בכתב התביעה שכן לא צורפו להסכם כל בטחונות וערבויות להבטחת חיובי השוכרות. למרות זאת הנתבעות 3 ו 4 המשיכו להחזיק במושכר.

בהתאם לכתב התביעה הנתבעות פינו המושכר רק בחודש אפריל 2008 והותירו נזק רב במושכר. משכך הוגשה התביעה הן לתשלום שכר דירה והן לתשלום פיצוי על הנזקים שהותירו ושהתובעת נאלצה לתקנם. סכום התביעה הועמד בסך 84,017 ₪ שמתוכו סך של 20,290 ₪ הינו בגין עלות התיקונים ויתר הסכום הינו בגין תשלומי שכר הדירה.

לאחר הגשת התביעה הגיעה התובעת להסכם פשרה עם נתבעים מס' 1 ו 2 לפיו ישלמו הנתבעים את שכר הדירה עד לחודש יולי, סך של 22,000 ₪, שכן לא היתה מחלוקת שמחודש זה הנתבעות מס' 3 ו 4 הן שהחזיקו המושכר.

הנתבעות מס' 3 ו 4 הגישו כתב הגנה לתביעה זו . כפי שפירטו הן פינו המושכר בחודש נובמבר 2007, לאחר שהתובעת הודיעה להם על ביטול הסכם השכירות. כן מכרו הציוד ביום 18.11.07 ושילמו מלוא חובם עד אותה תקופה לתובעת כפי שהוסכם- סך של 11,074 ₪. סכום זה היווה תשלום סופי של כל חובן לתובעת. הן אף מצאו שוכר חלופי שישכור המושכר והעבירו שמו לנציג התובעת. כן טענו שלא גרמו כל נזק למושכר.

מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר יאיר מדר, חשב התובעת, מר אריאל רוזנברג שטיפל מטעם התובעת בהשכרת חנויות במרכז המסחרי ומהנדס התובעת מר אוסקר גלר לגבי הנזקים שנותרו במושכר לאחר עזיבת הנתבעות.

מטעם הנתבעות הוגש תצהיר מר יוסי מואטי, בנה של נתבעת מס' 4 ואחיה של נתבעת מס' 3 שהצהיר לגבי מעורבותו באירועים שהתרחשו במועד פינוי המושכר על ידי הנתבעות. בדיון העיד מר מואטי שנתבעת מס' 4 הינה חולת סרטן המקבלת טיפולים כימותרפיים ונתבעת מס' 3 אחותו לא היתה כלל מעורבת בהליכים ועל כן הוגש תצהיר מטעמו.

דיון משפטי:

האם יש מקום לחייב הנתבעות בתשלום דמי השכירות הנתבעים עד לחודש אפריל 2008? לאחר ששמעתי הצדדים איני סבורה כך כפי שאפרט להלן.

בין הצדדים לא נחתם כל הסכם שכירות. אף התובעת מודה שלא הסכימה לחתום על הסכם שכן לא הנתבעות לא הציגו כל בטחונות ו/או ערבויות. משכך ביום 18.11.07 שלחה התובעת מכתב הנושא כותרת "הודעה על ביטול השכירות" לנתבעות (נספח א' לתצהיר מר מואטי מהנתבעות). במכתב מפורט כי מאחר ואין כל הסכם חתום עם הנתבעות הינן בגדר פולשות ומשכך עליהם לפרק הסככה שהקימו במושכר, לפנותו ואף לשלם לתובעת דמי שכירות.

מר מואטי העיד שבעקבות מכתב זה הגיע למשרדי התובעת נפגש עם מר מדר ועם מנכ"ל התובעת אותה עת והוסכם בין הצדדים שישולם סך של 11,074 ₪ לסילוק סופי של החוב. (ראה עמ' 20 שורות 15-16)

עדות מר מואטי היתה בהירה ובית המשפט נותן אמון בעדותו זו.

מר מדר העיד לעומתו שכל שהוסכם בפגישה הינה שישולם החוב עד אותה עת וכי כל עוד אין שוכרים חלופיים חייבות הנתבעות בתשלום שכר הדירה לכל תקופת השכירות. (ראה עמ' 12 שורות 11-12). עדותו זו אינה עולה בקנה אחד לא עם המכתב שנשלח ביום 18.11 ולא עם העובדה שהוברר שלא נחתם כלל הסכם עם הנתבעות . שכן אם לא נחתם הסכם מדוע עליהן לשאת בתשלום עד סוף התקופה הרשומה בהסכם?

לא קיבלתי ממר מדר כל הסבר מספק לשוני המהותי הקיים בין האמור במכתב לפיו ההסכם בטל ועליהן לפנות המושכר מידית לבין עדותו לפיה עליהן להמשיך לשלם דמי שכירות לפי הסכם השכירות עד שיימצאו שוכר חלופי.

זאת ועוד, עד איזו תקופה על הנתבעות להמשיך ולשלם דמי השכירות כאשר לא הוגדרה כל תקופה בהסכם כלשהו? אף לכך אין כל הסבר מספק.

עלי להוסיף שאף מר מדר בחקירתו הודה שמבחינת התובעת אין כל הסכם בין הצדדים:

"מבחינתי לא היה הסכם חתום איתם" (ראה עמ' 12 שורה 31 לפרוטוקול), משכך כיצד יכולה התובעת להגיש תביעתה בהתאם להסכם זה?

עובדה היא שביום זה אכן היה חוב שחלקו נבע מהתקופה בה החזיקו הנתבעות במושכר ועל כן שילם בנה של נתבעת מס' 4 את החוב עד אותה עת. החוב הנוסף בגין התקופה שקדמה הינו חוב של נתבעים מס' 1 ו 2 אשר שולם על ידם בהתאם להסכם הפשרה כפי שפורט לעיל.